בתפקידה כרעיה וכאם הגיעה אחותי אווילין, ע"ה, לשלמות אך זה היה לזמן קצר מדי.
היא ידעה היטב עד כמה זקוקים לה. בשלב קריטי מסוים היא אמרה לי: "אני חייבת להבריא, הם כל כך זקוקים לי".
למי שלא הכיר אותה, יהיו המילים חסרי ערך ומי שהכיר אותה לא זקוק לתיאור כדי להיזכר בגדלותה, עוצמתה, חוכמתה, טוב ליבה, נדיבותה, יופיה הפנימי והחיצוני, זוהרה.
היא חיה בלבנו ובזכרוננו. ילדיה הנפלאים נושאים את אצילותה.
זכרה חי דרך בשבילך הדואג לבריאותה של האשה היהודיה, שקיומה חיוני לכל הסובבים אותה.
יהי זכרה ברוך.
